בשנים האחרונות החלה להסתמן מגמה חדשה לפיה משפחות המחזיקות בבית צמוד קרקע מנצלות את זכויות הבניה שנוספו למקרקעין - בדרך כלל בשל הפקדתן של תכניות בניין עיר (תב"ע) - לצורך הרחבת הבית לגובה או לרוחב וזאת במטרה ליצור מעין יחידות נפרדות המשמשות למגורי משפחות הדור הצעיר או להשכרה.
במקרים מסוימים הצליחו בעלי המקרקעין לבצע אפילו הליכי פרצלציה (פיצול) שהכשירו את מכירת היחידה החדשה הנפרדת לקונים נפרדים וזאת תוך הפקת רווחים ניכרים מהמקרקעין שערכם עלה.
התופעה החלה עם חיוב בעליהם של בתי קרקע רבים בתשלום היטלי השבחה. יוסבר, כי בישראל, היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית לאחר שזו אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. כוחה זה של הועדה קבוע בסעיף 196א. לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 הקובע כדלקמן:
"ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה."
היטל ההשבחה במובן מסוים הוא מעין מס שבח כאשר בדומה למס השבח, מוטל היטל ההשבחה על עליית ערך הנכס. עם זאת, בניגוד למס השבח אשר מוטל כאמור על הרווח בפועל עקב עליית ערך הנכס, היטל ההשבחה מוטל לעיתים עוד בטרם הרוויח בעל הנכס בפועל את עליית ערכו של הנכס.
תחילתה של התופעה שתוארה בתחילת רשימה זו הייתה באותם מקרים בהם חויב בעל המקרקעין בתשלום היטל השבחה אך מאחר וכאמור לא נוצלו זכויות הבנייה שניתנו - נאלץ בעל המקרקעין לשלם סכומי כסף שלא תמיד היו בכיסו. בשל כך, החליטו אותם בעלי מקרקעין לנצל את זכויות הבנייה שכבר ניתנו להם ולהרחיב את ביתם למטרות שונות.
חשוב לציין, כי ניצול זכויות הבנייה שנוספו עקב שינוי התכניות לבית כבר בעת קבלת דרישת תשלום היטל ההשבחה - עשויה לחסוך כספים רבים. זאת מאחר והיטל השבחה המשולם רק במכירת הנכס הינו בדרך כלל גבוה יותר מאשר זה אשר משולם מיד לאחר החיוב תוך ניצול זכויות הבנייה.
לפיכך, משפחות רבות בעלות בתי קרקע החלו לבנות מעין בתי מגורים נפרדים לאחד מהילדים או להשכרה - על גג הבית ו/או במרתף הבית. כמובן, שבניהול נכון של משא ומתן עם העירייה, יכלו אותם בעלי קרקע לשנות ולהגדיל את זכויות הבנייה כך שיתאימו לתכניות אותן יזמו במסגרת קבלת הקלה.
חשוב לציין כי ניהול נכון של זכויות הבנייה יכול להיעשות רק באמצעות שילוב של ייעוץ משפטי עם ייעוץ אדריכלי. שילוב זה יכול היה למנוע את אותם מקרים בהם נדרשו בעלי המקרקעין להרוס תוספות אשר חרגו מהזכויות והתכניות שניתנו לאותו אזור.
עוד יש לציין, כי החייב בתשלום היטל ההשבחה הוא אותו אדם שהיה בעל המקרקעין ביום מתן האישור. כך, למרות שניתן לקבוע בחוזה מכר כי הקונה יהיה מי שחייב בתשלום היטל ההשבחה - עדיין מדובר בהסדר פנימי בין הצדדים, אשר אינו מחייב את הוועדה המקומית. עם זאת, חשוב לציין כי ההסכם עצמו מאפשר חוזית לחייב את הקונה לשאת בעלויות היטל ההשבחה וזאת באופן שיפטור בסופו של דבר את המוכר מהנטל הלא צפוי של חובת התשלום. כך למשל, אם מועברת המקדמה על חשבון התמורה קודם כל לכיסוי הוצאות היטל ההשבחה.
